מסלול חייה של בלהה

View Larger Map

קורות חיים בלהה גרבר

בלהה גרבר נולדה והתגוררה במושב קטן בשם-מוצא, הצמוד לירושלים,מוקף ישובים ערביים,בעל רחוב אחד
ו-50 משפחות.
שם גרה עם אביה,אמא ואחיה בבית קטן.
בלהה למדה בבית ספר קטן(מכיתה א'-ח') בעל 2 חדרים בו למדו 7 כיתות שבכל כיתה עד 6 תלמידים.
בשנת 1949 החלה מלחמת השחרור וכל הישובים הערביים שהקיפו את מוצא התקיפו אותה.
בלהה היתה פעילה במלחמה אף על פי שעוד לא היתגייסה (בת חמש עשרה) ותפקידם של ילדים בגילה היה לבנות חומות מאבנים סביב ירושלים כדי לחסום את הדרך מפני הערבים ולהעביר מסרים לשומרי הגבול בשפת מורס אם קורה משהו חריג.
בשלב קשה של המלחמה נאלצו כוחות הבטחון לפנות את התושבים לירושלים(שם היה יותר בטוח)
עד שהמצב ירגע.
בסיום המלחמה יצאה בלהה לעבוד בתור גננת באשדוד ג' שם עבדה שנה.
ליפני הצבא הבינה בלהה שגננות
לא מתאים לה והחליטה להיתגיס לצבא בתור אחות בבית החולים תל-השומר שם עבדה ולמדה במחלקת כירורגית.
לאחר סיום שירותה בצבא(1959) עבדה בלהה
שנתיים בתור אחות בבית הספר ביאליק בתל אביב.
בשנת 1961 התחתנה בלהה עם ישראל(ז"ל) שניהם עברו לחיפה ושם נולדו להם 2 בנותיהם(ליאת ואוסנת).
בלהה וישראל פתחו עסק בשם-"קפה פאר".
קפה פאר היה מזנון ומסעדה שניהלו משנת
1971-1996 הקמתו של קפה פאר היה אחד הארועים החשובים,היפים והמשמעותיים ביותר בחיהם של
בלהה וישראל.
קפה פאר היה המקום"הנחשק"ביותר בחיפה באותם זמנים בו אכלו משוררים,סופרים,שחקנים,
חילי הצי השישי של אמריקה,נערים,ילדים,מבוגרים
תיירים ועוד...
הוא היה יותר ממסעדה אלא גם
מקום אינטימי,אוהב וחוייה בפני עצמה.
בשנת 1996 נסגר קפה פאר עקב מתחרים בסביבה
שחיקו אותו-(לקחו את כל יחודו וקיסמו של המקום),
גזלו את הקלינטים,הורידו את הרמה הכלכלית
של המקום והובילו לחובות ולבסוף,לסגירתו.
כיום במקום קפה פאר ישנו בית קפה חדש
וחנות פלאפל.
לאחר "תקופת קפה פאר" נפטר ישראל עקב
התקף-לב,ובלהה החלה לעבוד בעזרה לקשישים
היא נשארה להתגורר בחיפה ולנהל אורך חיים
אופטימי,שקט,רגיל ורגוע עד היום.

מוצא

היה מושב בו היתגוררה סבתי בלהה בילדותה.
מוצא הוא מושב השוכן על יד ירושלים מצדה המערבי.
הוא הוקם בשנת 1933 על ידי אנשי העליה החמישית וחילקו אותו
לשני חלקים-מוצא עילית ומוצא תחתית.
מקור השם בה מהתנ"ך=הוא מוזכר בתור נקודת גבול ביו
שבט יהודה לשבט בינימין.
המושב היתפרנס מגידולי פרות ושיווק החלב שלהם לירושלים.
אחד המקומות המרכזים ביותר שהיה במוצא הוא בית הבראה "ארזה".
ארזה היה מרכז רפואי שבו תושבי מוצא היו באים לנוח מעבודתם.
הוא הוקם על סמך רעיונו של הרצל ונבנה על ידי ההסתדרות הכלכלית.
ארזה נקרא על שם עץ ארז שנטע הרצל בביקורו במקום.
הכביש המוביל למוצא נקרא 7 האחיות
על צורתו שיבעת העיקולים החדים שסללו בו.
בנובמבר 1947 פרצה מלחמת השחרור ומוצא שהיתה מוקפת מכל כיוונה
בישובים ערבים,ספגה פיגוזים רבים ונזק רב נגרם לה.
לאחר המלחמה שוקמה מוצא הגדילו אותה ועד היום נשארה
כישוב של וילות על יד ירושלים.

גלגולו של חפץ

החפץ שעבר במשפחתי הוא שעון מחוגים קטן.
השייך לסבתא רבה שלי=לאה שלומקוביץ.
השעון עשוי כסף ומחובר לשתי רצועות המתלבשות על
כף היד,על לוח השעון יש שני מחוגים דקים ושניים עשר מיספרים.
סבתא רבה שלי קיבלה אותו מתנה מחבר שלה
שהביא לא אותו מביקורו בטהרן.
השעון נמצא במשפחתי יותר משישים שנה.
כיום הוא לא עובד אבל נישמר אצל סבתי בתוך
קופסת פלסטיק מרופדת עם עוד כמה תכשיטים השייכים לה.
.

זכרונות מהעבר

כאשר בלהה עזבה את הבית והלכה ללמוד בבית הספר לאחיות,
משפחתה היתה שולחת לה מיכתבים כדי לשמור על קשר.
במיכתבים היו מספרים לה על שגרת חייהם,קרובי משפחה שבאו לבקר,
היתנהלות החיים בלעדיה,ארועים שהיתרחשו,כמה הם מיתגעגעים ועוד...